קהילה

כיצד ממזערים את הלחץ של העובדים בסביבת עבודה מתמדת?

1 דק' זמן קריאה

שתף את המאמר:

הסטטיסטיקה לבדה ממחישה מדוע עסקים צריכים להקדיש תשומת לב רבה יותר לסיוע לצוותים שלהם להתמודד עם לחץ. כ-70 מיליון ימי עבודה הולכים לאיבוד בכל שנה בגלל לחצים נפשיים ורבע מהעובדים שוקלים להתפטר בגלל לחץ.

המשמעות היא שחברות אשר חושבות צעד אחד קדימה, המתמודדות עם עומס נפשי כמו מתח, חרדה ודיכאון בגישה הוליסטית, קוטפות את היתרונות ולא רק שהן מרוויחות כוח עבודה מאושר ויעיל יותר אלא גם חל שיפור בתקציבים שלהן. בדו"ח שפורסם לאחרונה על רווחה נפשית במקום העבודה, העריך ארגון הבריאות העולמי כי כל דולר אמריקאי שהושקע בטיפול נפשי נתן תשואה של 4 דולרים בבריאות ותפוקה גדולה יותר.

אבל לא תמיד קל לזהות את הצורך. מודל מדעי חדש ממחיש כיצד מתח יכול להתחיל כעניין קטן ולהסלים לשינוי התנהגותי מזיק. המחקר מסביר כיצד ישנם ארבעה שלבים במחזור התגובה האנושי, ואנשים יכולים להגיע לשלב הבא רק אם לא מטפלים בלחץ המקורי. השלב הראשון הוא הדרישה הסביבתית: מה מצופה מאדם בתרחיש מסוים. השלב השני הוא תפיסת הפרט את השלב הראשון – אם הם חשים חוסר איזון בין המשימה לבין יכולתם האישית, הדבר יכול לעורר חרדה וספק עצמי. השלב השלישי הוא הנקודה בה האדם עשוי לחוות תגובה פיזיולוגית למצב הנפשי. בשלב הסופי, התנהגות הפרט משתנה כתוצאה מהלחץ וביצועיהם יושפעו.

'מספר הולך וגדל של מעסיקים נוקטים בגישה מונעת ומסייעים לעובדים להתמודד עם לחץ בעבודה לפני שהנזק נגרם'.

יותר ויותר אנשי מקצוע מוכשרים מחפשים מקומות עבודה היוזמים מהלכים אשר מטפחים ותומכים בהם, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. הימים בהם טיפלנו בבריאות הנפש במקום עבודה באופן תגובתי בלבד וכאשר מתעוררים סכסוכים, חלפו. מספר הולך וגדל של מעסיקים נוקט בגישה מונעת, ומסייע לעובדים להתמודד עם לחץ בעבודה לפני שהוא הופך למזיק.

מקום עבודה אנושי

אז מהם הצעדים הראשונים ליצירת השינוי הזה? סטייסי תומסון היא אחות לבריאות הנפש של ארגון הבריאות הבריטי ומאמנת התנהגותית קוגניטיבית והיא המייסדת והמנכ"לית של מועדון הביצועים, סוכנות המתמקדת בשיפור הבריאות הנפשית בארגונים ואצל יחידים תוך שימוש במומחיות פסיכולוגית. היא מדגישה את הצורך להתמקד באינטליגנציה רגשית במקום העבודה: "דברים נהדרים רבים התפתחו בעשורים האחרונים, אבל אני חייבת לומר שהזנחנו מאוד את הצד האנושי שלנו. אני מאמינה שעלינו לעבור מתרבות פרפקציוניסטית לתרבות למידה, והלמידה צריכה להיות חלק מהותי במסע העובד. עם זה מגיע חינוך העצמי: "מועדון הביצועים עובד עם ארגונים ליישום תוכניות חינוכיות לבריאות הנפש שמטרתן לשפר את הרווחה והביצועים".

על מנת להיות אפקטיביים, יוזמות אלה צריכות להתקיים מעבר למשרד הפיזי ולתמוך במספר ההולך וגדל של עובדים הנוסעים במסגרת עבודתם. גם כאן יש מה לעשות. במספר תוכניות מיינדפולנס במקום העבודה ישנן ​​אפליקציות שניתן לגשת אליהן בדרכים. פלטפורמת הרווחה הנפשית (Unmind – home.unmind.com) היא דוגמה אחת. תוכנית זו יושמה על ידי עסקים גדולים רבים, כמו שותפות ג'ון לואיס, Just Eat ו- Yorkshire Building Society, והיא מציעה לעובדים תרגילי מיינדפולנס מודרכים, כלים כגון מעקב אחר מצב רוח ועצות כיצד לנהל לחץ. כל אלה נגישים לעובדים תוך כדי תנועה, במסגרת נסיעות העבודה שלהם.

'מתן סיוע לעובדים 'לנקות את הראש' על ידי צמצום ניירת ועבודות מנהלה יכולות להוביל לצוות מאושר יותר'

אבל יש דברים אחרים שחברות יכולות לעשות. מחקר שנערך לאחרונה זיהה קשר סיבתי מרתק בין עומס קוגניטיבי גבוה – כלומר מספר הדברים שעל האדם לנסות לזכור לטפל בהם, לבין ירידה ביכולת ניהול המשימות. לכן, מתן סיוע לעובדים 'לנקות את הראש' על ידי צמצום הניירת ועבודות מנהלה מובילה לצוות מאושר יותר שמסוגל יותר להתמודד עם החיים והעבודה ולנהל את רמות הלחץ כרגיל. נושא זה הוא משהו שפתרונותיו העסקיים של Gett מיועדים בדיוק עבורו – הובלה מקצה לקצה, ללא טפסי הוצאות, קבלות, תביעות, שעות אבודות או עומס קוגניטיבי.

ככל שאנחנו מתקדמים אל עבר עתיד בו פיתוח תחושת "העצמי" של העובד חשובה לא פחות מפיתוח מערך המיומנויות שלהם, חברות צריכות להקדיש זמן, השקעה והכשרה להבנת הרווחה הנפשית של כוח העבודה שלהן.

נסיעה ללא לחץ

אין פתרונות קלים לתחום מורכב זה, אך אחת הדרכים ש-Gett יכולה לעזור בהן היא הובלה אמינה ללא לחץ. בנוסף, אם רוצים לתכנן מראש, משתמשים בהזמנות עתידיות של Gett – עד חודש מראש, ללא חיובים נוספים.

קרדיט לתמונות: Getty Images

קטגוריות