בישראל עובדים 42 שעות בשבוע – 7% יותר מהממוצע הנהוג במדינות OECD, יחד עם זאת, ממוצע התפוקה לשעת עבודה בישראל, הוא בין הנמוכים במערב. אז מדוע, למרות שעות העבודה הרבות, אנחנו פחות פרודוקטיביים ממדינות אחרות?
יתכן שהתשובה נעוצה במחשבה כי "זמן שולחן" מוביל לפריון גבוה יותר, בין אם זה אומר להישאר בעבודה עד מאוחר כדי להיראות מחויב ומסור יותר, או להגיע לעבודה חולים. אך למעשה, עבודה בשעות גמישות עשויה להיות המפתח להגברת הפרודוקטיביות. הנה כך…
מה זו בדיוק עבודה גמישה?
הביטוי "עבודה גמישה" מופיע בימינו כמעט בכל שיחה בנושא איזון בין חיים אישיים לעבודה, אך מה המשמעות של המונח הזה בפועל?
ישנן דרכים שונות בהן העבודה יכולה להיות גמישה. גמישות יכולה להתבטא בעבודה חלקית, שעות עבודה גמישות, שעות מופחתות, שעות דחוסות ועוד. גמישות בחלל יכולה לבוא לידי ביטוי בהחלפת שולחן כתיבה קבוע בשיטת "השולחן החם" (מה שפנוי), או, בזכות נפלאות הטכנולוגיה המודרנית, ניתן לעבור לעבודה מרחוק.
מהם היתרונות עבור העובדים?
אנשים משגשגים בתנאים שונים, כך שאם ניתן לעובדים תנאים גמישים יותר ואפשרות לשלוט על האופן בו הם עובדים – נוכל לקבל תוצרים חיוביים.
- איזון טוב יותר בין החיים האישיים לעבודה: זה יכול להיות פשוט כמו לשנות את שעות העבודה כדי להספיק לצאת ריצת בוקר, או לעבוד מהבית פעם בשבוע כדי לחסוך זמן, עלות ומתח הכרוכים בנסיעה ארוכה.
- רווחה נפשית טובה יותר: עבודה בחברה אשר סומכת על העובדים לנהל את זמנם יכולה לעודד ולהגביר את תחושת החופשיות. מחקר שערכה חברה אחת הנמנית במועדון חברות ה-Fortune 500, בדק תוכנית עבודה גמישה ומצא כי עובדים בקבוצת הפיילוט דיווחו על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון בעבודה ועל רמות נמוכות יותר של תחושת מתח ושחיקה פסיכולוגית מאשר עמיתיהם.
האם כל אחד זכאי לעבוד באופן גמיש בישראל?
חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר את שעות העבודה המותרות בישראל ואורך המנוחה השבועית, מגביל את יום העבודה ל- 8 שעות ואת שעות העבודה הנוספות וההפסקות בזמן העבודה ל- 45 שעות. עם זאת, ביולי 2000 הוחל "צו הרחבה – הסכם מסגרת 2000" אשר קיצר את מספר שעות העבודה השבועיות מ-45 ל-43 שעות, ללא הפחתה בשכר, וציין כי "המעביד יקבע את שיטות העבודה וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה". במרץ 2017, נחתם הסכם קיבוצי בין הסתדרות העובדים הכללית לבין נשיאות הארגונים העסקיים לקיצור שבוע העבודה בשעה נוספת, ל-42 שעות, ובאפריל 2018 הצו נכנס לתוקף לכלל המשק.
אז, מהם היתרונות עבור המעביד?
עבודה גמישה מועילה לא רק לעובדים. על ידי הצעת תפקידים בעלי אופי גמיש, חברות יכולות:
- ליצור גיוון של מאגר הכישרונות המצוי בחברה: תפקידים בעלי תנאים גמישים פונים לאנשים שאולי לא יכולים לעבוד בשעות מסורתיות (9:00-17:00), בין אם זה עקב נכות או לאור אחריויות נוספות שהם נטלו על עצמם.
- לקרב ולגייס את דור העתיד: דור ה-Y יהוו 75% מכוח העבודה העולמי עד שנת 2025 (Deloitte), ולדור הזה יש השקפה שונה מאוד על שוק העבודה. הם נמשכים להטבות כמו שעות גמישות, אמון וחופשה שנתית בדיוק כמו שהם נמשכים להטבות מסורתיות דוגמת שכר ופנסיה.
- למשוך ולשמר את העובדים הטובים ביותר: איזון בין החיים האישיים לעבודה אינו עוד בבחינת "Nice to have" (מותרות). חברת Recruitment International מדווחת על כך שכמעט אחד מכל חמישה אנשים עזבו את תפקידם האחרון בגלל איזון לקוי של עומס העובדה לעומת החיים האישיים שלהם.
- לצמצם את הנוכחות: המושג "נוכחות" פירושו שהעובדים חשים צורך להיות במשרד גם כשהם לא מצויים בו פיזית. בעבודה בתנאים גמישים עובדים יכולים פשוט לעבוד מהבית אם הם סובלים ממחלה קלה כמו הצטננות, שם הם לא מפיצים חיידקים לעמיתיהם והם גם ירגישו טוב יותר במהרה.
- לצמצם היעדרות ולהגדיל מעורבות: עם לחץ מופחת והיכולת לנהל מצבים בריאותיים בקלות, עבודה בתנאים גמישים מביאה עימה רמות נמוכות יותר של היעדרות מהעבודה ובמרבית המקרים, גם שעות עבודה רבות יותר.
איך כל זה משפיע על התפוקה?
אה בקלות, מילת ה- פ'.
התרבות המודרנית שלנו אובססיבית לפרודוקטיביות. במובן עסקי, אנו יכולים לחשוב על זה כעל תפוקה מדודה, וחברות רבות נוטות לדאוג (שלא בצדק) כי עלות "העבודה הגמישה" והגברת האוטונומיה תוביל לירידה בתפוקה.
למעשה, ההפך הוא הנכון. מחקרים שונים גילו כי עבודה בתנאים גמישים מעלה את הפרודוקטיביות של העובדים. זאת ועוד, מעסיקים שמאפשרים לעובדים גמישות מרוויחים נאמנות גבוהה מעובדיהם, מצליחים למגנט ולשמר טאלנטים וכך גם בונים מיתוג מעסיק טוב יותר. בסקר שבוצע לאחרונה על ידי אתר הדרושים FLEXJOBS האמריקאי התברר כי 77% מהמועמדים ציינו כי "גמישות בעבודה" הינה דרישה שעל פיה הם מחפשים עבודה ו-30% מהם ציינו שעזבו מקום עבודה משום שלא הייתה בו גמישות בשעות עבודה או אפשרות לעבוד מהבית.
בעוד שאר אירופה פוסעת לפנינו מבחינת הפרודוקטיביות, מעולם לא היה זמן טוב יותר לישראל לבחון מחדש את המסורות המיושנות במקום העבודה ולהתחיל לפעול בדרך יצירתית ומודרנית.
אהבת? קראו את המאמר שלנו על הרגלים בריאים ופרודוקטיביים שלמדנו בתקופת הקורונה.
